עם אחד, איש אחד

פרשת בחוקותיי | מפרשת השבוע לחיים האישיים שלי | לומדים יהדות באהבה מפרשת השבוע שלום לכולם, השבת נקרא בבתי הכנסת את פרשת בחוקותיי, הפרשה האחרונה בחומש ויקרא. הפרשה פותחת בציווי שעלינו ללכת על פי חוקי התורה, וָלא - נפסיד את ברכות ה', יבואו חס ושלום הקללות, ונצא לגָלוּת. באחד הפסוקים המתארים מה יקרה אם לא נלך בחוקי התורה, נאמר כך:  "וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן וְלֹא תִהְיֶה לָכֶם תְּקוּמָה לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם" (ויקרא כו-לז) אומרים חז''ל במדרש: "וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו" – אין הכוונה שאיש יכשיל את אחיו, אלא שאיש ייכשל בגלל חטאי אחיו. מכאן לומדים שכל ישראל ערבים זה לזה , כלומר אם אחיך חטא – האחריות היא גם עליך, וגם אתה תיענש.  התורה מחנכת את האדם: אל תסתכל רק על עצמך, אל תחשוב שאם אתה בסדר אז הכול טוב! יש לך אחריות על אחרים ועל המצב הרוחני שלהם. אינך יכול לדאוג רק לעצמך!  ישנו משל ידוע במדרש המופיע בשם רבי שמעון בר יוחאי:   משל לאיש שהפליג באונייה והחל לקדוח חור ברצפת התא שלו. הוא טען בפני שאר המפליגים:  מה אכפת לכם? הרי אני עושה זאת בתא הפרטי שלי! אך כמובן, מעשיו של האחד משפיעים על כל השאר. כל ישראל ערבין זה לזה" – גם מלשון ערבוּת ואחריות ("אני עָרֵב לכך באופן אישי"), אך גם מלשון ערבוב,  אנו מעורבים זה בזה וקשורים זה לזה, כולנו עם אחד! ומה קורה כאשר אין ערבות כזאת? האויב רודף אחרינו! המחלוקת והפירוד מביאים למצב שאויבינו יכולים לנצחנו.  ידוע שאחאב מלך ישראל היה רשע. שואלים חז"ל: אם כך, איך הצליח במלחמותיו? ועונים: כי הייתה אחדות בקרב העם! חזרנו מהגלות לארץ. הקב"ה האמין בנו וקיבץ אותנו מכל קצוות תבל. אך עלינו לדעת שכולנו יחד ערבים זה בזה (לשון חז''ל במדרש) , אחראים אחד לשני, ועלינו להתרכז באחדות ולחפש מהו הטוב אצל השני שממנו אנו יכולים ללמוד. אם נשים לב ונקרא את הפסוק טיפה לעומק, נראה כי התורה אומרת לנו שהאויב המאיים על חיינו בארץ ירים ראש עלינו, אם חלילה לא תהיה בינינו הערבות, כפי שמופיע בפסוק. לחיים האישיים שלי בואו ננסה להתבונן פנימה מתוך הדברים שראינו יחד ונבין מה את נקודות האור אשר יאירו את חיינו. התורה מצווה אותנו להיות ערבים, אחראים זה למצבו של זה. גם במובן הפיזי (דאגה לצרכים כמו בית ומזון למי שחסר לו) וגם במובן הרוחני (מצב נפשי ומצב הרוח, הקשר לתורה וכו'). שמעתי פירוש מדהים לדברים מהרב דוד מנחם, שהסביר כך: עם אתה אחראי על האחרים, אתה בטח חושב שאתה טוב מהם, אתה מעליהם. אך אל תחשוב שכל הטוב הוא אצלך! דע לך שעליך לחפש את הטוב שנמצא באחר, גם אם הוא נראה לך פחות טוב ממך! ההסתכלות הזאת, שהטוב נמצא בכולנו, היא הבסיס ליכולת ליצור קשר בין כל הקבוצות בעם.  מתוך כך אפשר ליצור גם אחדות וערבות אמיתית, וגם קשר בין־אישי בין אדם לחברו. כולנו יודעים כמה לא נעים להיות בחברתו של מי שמתנשא וחושב שרק הוא תמיד צודק ורק הוא עושה תמיד נכון. מורנו ורבנו הרב אלישע זצ’’ל העיר שבמדרש המדבר על הספינה כולם מתנפלים על הקודח. אך הם פספסו את העיקר. הקודח הוא אחד מהחבורה. וחבורת הצדיקים לא נתנה לו כלל יחס ושמה לב אליו. מתי זה קורה סוף סוף? כשהוא קודח, רק אז ואולי אפילו בגלל שהוא קודח ומטביע אותם בנוסף. אבל אם היו דואגים לו ורואים את קיומו קודם לכן, האם היה קודח עדיין? שאלות ונקודות להתבוננות עצמית פנימה: מתוך כך - עלינו לשאול את עצמנו:  האם אני משתדל לעשות את חלקי?  האם אני ערני מספיק לצרכים של החבר שלי? לא רק אם יש לו מה לאכול וללבוש, אלא גם לתחושות שלו, מה מפריע לו?  אני יכול להיות חכם ומשכיל, ולהיות בטוח שאני יותר טוב מהסובבים אותי, ולכן אני יכול לעזור לכולם וללמד אותם מה הם צריכים לעשות. אבל באותה מידה אני שואל את עצמי – מה אני יכול ללמוד מהאחר? גם אם אני בטוח באמת שלי ובדרך חיי, יכול להיות טוב אצל האחר, שממנו גם אני יכול ללמוד. אנו למדים כי הערבות והאחריות לאחר, בכל ההיבטים והמובנים, ההבנה היא שכולנו חיים באותה ספינה ולכולנו בסיס אחד משותף. הם תנאי לחיים כאן בארצנו בשקט ובביטחון.  שלום אמיתי מתחיל בבית שבת שלום לכל עם ישראל 🍷 דוד ספיאשוילי